שירים ורישומים – עדנה טופר

ספר הביכורים של עדנה טופר "שירים ורישומים"
יצא בשנת 1992 בהוצאת עקד.
הספר הוא אוסף שירים שנאספו במשך השנים עד 1992
ומלווה בתערוכת רישומים של עדנה.
שנתיים לפני שהספר יצא לאור ערכה הוצאת עקד
תערוכת ציורים בחלל ההוצאה.
טופר השתתפה בתערוכה וליוותה ציור שהתחבר לבצורת הקשה
שהייתה בכנרת בשיר תואם לנושא.
המשורר איתמר יעוז קסט, עורך ההוצאה, קרא את השיר
וביקש לפגוש את טופר ולקרוא עוד משיריה.
לאחר שהתרשם מאוד מכתיבתה רצה להוציא את שיריה לאור,
אך אז נתקל בבעיה קשה.

טופר פחדה, היא הסבירה לו שהיא דיסלקטית ולא משוררת. היא סיפרה לו שהיא כותבת שירה עוד מילדותה, אך בגיל 18 השמידה את כל כתביה – "באיזו זכות דיסלקטית כותבת שירים?" היה תקוע בראשה המשפט.
אך השירים המשיכו להגיע, והיא כתבה אותם.
בסבלנות רבה שלקחה כשנה וחצי הראה לה איתמר יעוז קסט שאין כל קשר בין דיסלקציה לשירה טובה – אנשים רבים כותבים עברית מצוינת, אך לא יכולים לכתוב שירה.
בסוף הצליחה טופר לקבל את עצמה ואת היותה כותבת שירה.

טופר רצתה ללוות את הספר בתערוכת רישומים.
בתחילה רשמה לספר אוסף של רישומי עיפרון שהמוטיב החוזר בהם היה ילדה קטנה. לאחר שגמרה לצייר את כל הרישומים פסלה מלהכניס את התערוכה לספר.
לאחר מכן יצרה תערוכה רישומים עם ציפורן וספיה, אך גם את אוסף הציורים הזה פסלה.
ולבסוף יצרה תערוכת רישום עם אוסף עפרונות שכולה תזמורת של קו וכתם – רישומים מופשטים שהקשר שלהם עם השירים הוא לפי ראות המתבונן.

בשנת 1992 עדיין לא קמה כוליות, אך החזון של כוליות כבר היה קיים,
והוא מתנוסס בעמוד הראשון של הספר – "אני אהבה, אתה אהבה כול היקום אהבה".