חזון כוליות

חזון כוליות

אני אהבה, אתה אהבה, כל העולם אהבה

לחוות את הכוליות, זה להגיע לראש הפסגה הגבוהה ביותר,
ולראות שלמעשה כל הדרכים מגיעות לאותה פסגה,
ושלכל אדם יש את האפשרות לבחור בדרך הטובה והנוחה לו ביותר.

חווית הכוליות היא חוויה עוצמתית מאד שאיתה באה התובנה.
הכול בי ובי הכול,
בכול יש את הכול,
הכול קשור בהכול.

ים של רכות אין סופית,
צבעי ורוד רכים שזורים בחוטי זהב בוהקים,
וכל זה בתוך אור אדיר.

יחד עם כל זאת, בכוליות חווים בו זמנית את שני הצירים:
ציר הרוחב – מימד המרחב, שבו חווים את כל מה שקורה במרחב האין סופי.
ציר האורך- מימד הזמן, שבו חווים את העבר והעתיד.
כשחווים את הכוליות, את רגע המפגש בין שני הצירים – הזמן והמרחב,
נפתח שער שבו אפשר לנוע לכל מקום שנבחר, בציר המרחב או בציר הזמן.
אותה אהבה שנחווית, היא כרטיס הכניסה, שבעזרתה האדם יכול לנוע ולהיכנס לכל מקום שירצה,
בכל הממדים, בכל היקומים ובכל הזמנים.

חשוב לזכור, יש לבחור תמיד בדרך של תהליכי גדילה והתפתחות תמידיים,
לחוות את הכוליות ולהמשיך לנוע הלאה, במרחבי האהבה ולהפיצה בכל מקום.
הכוליות אינה חוויה סטאטית וסופית אלא דינאמית המתרחבת לאין סוף.