ציורי מים רגישים המצליחים לגעת ולרגש – ד"ר דורית קידר

אורך תרבויות האדם תר אחר שפע, אהבה וחכמה.
הנפש רוצה לשחזר את מיתוס גן העדן המסמל את החיים במיטבם ללא סבל כאב מחלות זקנה ומוות.
רצונה דל הנפש מהווה אולי גם את המקור לאמונות ביום הדין האחרון הקובע מי ימות לנצח ומי יזכה בחיי נצח תוך ממוש שפע, אהבה וחכמה.
לעומת תפיסה זו מגמות בבודהיזם מצביעות על השקיקה לשפע אהבה חכמה ואיכויות אחרות כמקור לכאב לסבל וליסורים. על כן יש בראש וראשונה ללמוד כיצד לבטל את השקיקה. בבודהיזם ישנן דרכים כיצד בסופו של דבר להשתחרר מהגלגל החוזר של חיים ומוות ולצאת לחופשי מהסמסרה.
הפילוסופיה הטאויסטית היא דרך שלישית והקשה מכולן כנראה. על פיה יש ללמוד כיצד להיטמע בגל ההתהוות שאין לו התחלה או סוף.
גל התהוות זה כמו הטבע מהדהד גאות ושפל לילה ויום קר וחם והחכם הופך לחלק בלתי נפרד ממנו ללא תווית של טוב או רע.

ספרה של עדנה טופר מתווה דרך אוטופית שאנו לא פוסעים בה.
עם זאת הציורים המלווים את המסע האישי מלבבים בפשטותם רעננותם בחינניותם ובמגוון היצירתי שלהם.
ציורי מים רגישים המסמלים מעין תחנות רגשיות ומעודנות שיודעות לשמר ילדיות ותום.
ציורים ישירים ויפייפיים המצליחים לגעת ולרגש.

תגובה אחת

  1. עדנה טופר הגב

    תודה רבה דורית כתבת מאד יפה.
    הספר מראה את גלגל הסמסרה על ידי שהציור שבתחילת המסע וסופו הם אותו ציור. הכל מעגל שאין לא התחלה ואין לא סוף. מעטים יוצאים מתוך המעגל, וזה מצויר בחלון אחר שהוא יוצא דופן בכול הספר. כל האנשים פוסעים בתוך מסע אם במודע או לא. ולכול אדם יש את הדרך שלו שזה המסע האישי של נשמתו.

השארת תגובה